כללי יסוד שלי למציאת זוגיות, או: איך פגשתי את אהבת חיי?

איך מצאתי את האחד בתוך מבוך הבליינד דייטים??

זה פוסט ארוך מאוד ומפורט, חלקו הופיע בעמוד שלי בעבר. למי שרוצה תכל'ס - תגללו למטה - ריכזתי הכל ברשימה (תכל'ס - זה כנראה מה שאני הייתי עושה , אבל תקראו - אתן כבר פה ;)

כשאני אומרת לנשים שמגיעות לאימון למציאת זוגיות, שאני מכירה את המקום שהן נמצאות בו, את המקום הזה שאת כבר מנסה לדמיין את חייך לבד, וכבר כמעט נואשת מכל הדייטים והשידוכים האלה – הן נראות ספקניות, לא ממש מאמינות ורוצות לשמוע עוד.
אז זה הסיפור האישי שלי:
אני אתחיל מהסוף – בגיל 27 וארבעה חודשים פגשתי את בחיר ליבי. אנחנו ביחד כבר חמש שנים, מגדלים את בננו המתוק (באמת!! נשבעת!) העונה לשם עמית, מתכננים שבט גדול ושמח, ובעיקר – מנסים לגרום למערכת הזוגית שלנו לעבוד הכי טוב שאנחנו יודעים.
בגיל 27 ושלושה חודשים הגעתי למצב בו אני כבר לא מאמינה שהוא יגיע, לא מבינה מה לא עשיתי נכון ואיך בגילי "המופלג" אני עדיין לא נמצאת אפילו בסוג של קשר.
הייתי רשומה בשלושה אתרי הכרויות, מאות בליינד דייטים וסתם דייטים היו מאחורי, כל הזמן הציעו לשדך לי "בחור מקסים" והיה לי ניסיון עשיר בקשרים שבעיקר שרטו אותי והפכו אותי לצינית, חדת לשון ולא ממש בררנית במילים.
היה את ו' – שהשאיר אותי פצועה אחרי קשר ארוך והרסני, היה את י' – שבמשך 4 (!) שנים לא החליט אם הוא בנוי לקשר או לא, ולכן היה יוצר קשר בכל פעם שהיה רווק (ללא עניין אם אני תפוסה או לא), היה את א' – שאחרי דייט וקצת כבר ערך פגישה בין ההורים עם הצהרה קבל עם ועדה – שהוא מצא את האחת ואנחנו מתחתנים... ובין לבין אותיות האהו"י הנ"ל, היו עוד כמה כוכבים שהפציעו בשמיי לרגע קל וכבו כלעומת שבאו.
אז מה נשתנה כשפגשתי את שחר?
אחרי שיחות עם חברות, קריאה של ספרים שונים ומשונים, ובעיקר – החלטה על שינוי בגישה, התחלתי ליישם בחיי מספר כללים:

האחד – אני לא מחכה יותר לאף אחד! אני סמוכה ובטוחה שהוא יגיע, ולכן כל מי שמשדר מסר אחר ממה שאני מחפשת, הוא כנראה לא האחד. הפסקתי להתעסק כל היום בתכנון הדייט הבא, ופשוט מילאתי את שעות הפנאי ביציאה עם חברות, סופי שבוע של בילויים וטיולים, עיסוק בתחביבים, לימודים שונים ועוד. ככה לא היה לי זמן להתעסק ב"האם הוא התקשר?" אם הוא התקשר לקבוע דייט באותו הערב – יצאתי אתו רק אם לא היו לי תכניות קודמות. בחור רציני יבין ויתחשב וינסה לקבוע מועד אחר.

השני - התחלתי להקשיב למה שהדייטים שלי אמרו לי. למשל: כשבחור אמר "אני לא בטוח שאני מחפש משהו רציני" הבנתי את זה פשוטו כמשמעו ונפרדנו לשלום. למה ככה? כי אני כן בטוחה שאני רוצה קשר רציני ולא באתי לחנך או "לביית" אף אחד.

השלישי - כשבחור הדגים במעשים הפוך ממה שאמר במילים – זו הייתה הוכחה אולטימטיבית – למשל – איחר לדייט ברבע שעה בלי להודיע, לא התקשר ימים ארוכים או לא טרח לענות להודעות בתירוצים שונים – הוצאתי אותו מחיי. לא חיפשתי תירוצים בשבילו...

הרביעי – ניסיתי לסנן את הביקורתיות שלי. הבנתי לאט לאט שאין בחור מושלם, ולכן כל מי שיצאתי אתו, סימנתי בראשי "כן" "לא" או "אולי". במידה והצד השני גם היה מעוניין בדייט נוסף, עם כל מי שהיה "כן" או "אולי" יצאתי לדייט שני. הפסקתי לחשוב שרק מי שהיה מושלם בדייט בראשון ראוי לצ'אנס נוסף. כמו כן, התחלתי לחייך כל הזמן בדייטים, להיות נחמדה וקלילה כמו שאני יודעת, ולהשאיר את החזות הבוחנת והביצ'ית בבית. זה לא הגיע לאף בחור שאתנהג בציניות. וזה לא מנומס!! כשבחור שידר ציניות וחוסר רצון להיות שם – סיימתי את הדייט. רציתי יחס כמו שהאמנתי שמגיע לי.

יישמתי את כל הכללים שלי, וראיתי שאני מתחילה לצאת עם בחורים שיותר ויותר פוגשים את הערכים שלי, ואת הדימוי של מי שאני רוצה לחיות לצדו. אבל הוא עדיין לא הגיע. יישמתי כלל חדש – לא קובעת דייטים מראש עם יותר מבחור אחד. אולי זה טריוויאלי לרובכן, אבל בעיניי הייתי צריכה להיפגש עם כמה שיותר בכמה שפחות זמן. שמתי לזה סוף. החלטתי לצאת לדייט שני עם בחור? מבחינתי הוא אקסקלוסיבי. וזהו.

ואז עשיתי עוד צעד – שילמתי כסף על כרטיס באתר. זה סימל בעיניי כוונה אמיתית ורצינית. לא היה לי המון כסף לבזבז ולכן לא יכולתי להרשות לעצמי הרבה חודשים של מנוי באתר. פגשתי שם את שחר (שהתברר מהר מאוד שניסו לשדך בינינו שנה קודם לכן ולא נפגשנו), גם עליו יישמתי את כל הכללים שלי, ואת הסיפור שלנו – אשמור לפוסט אחר.... 

ואלו ההמלצות שלי בקצרה. אחרי מחקר לא קטן ונסיונות על חברות ומתאמנות - זה עובד (תנסו, מה יכול להיות?):

1. לחיות חיים מלאים, מעניינים, עם עולם משל עצמי, תחביבים וכו'. אם יוצאים גם דייטים בין לבין - סבבה. לא לחיות את החיים מדיייט לדייט.

2. רוב הגברים לא מסתבכים עם מסרים. צריך להקשיב להם. "לא בנוי לקשר רציני" זה ממש ככה. לכן אין סיבה לנסות לבנות אותו לקשר איתי.

3. הכוונה האמיתית מתבטאת במעשים ולא במילים. לכן כשההתנהגות כלפיי מזלזלת (איחורים, התעלמויות...), שום תירוץ לא צריך לספק אותי.

4. לסנן ביקורתיות יתר ולתת צ'אנס נוסף גם לבחורים שהם "אולי" מתאימים, וובהתאמה - להיות יותר חיייכנית וחיובית בדייטים.

5. לשלם לאתר מהימן וטוב ששווה את זה!!

שיהיה באהבה!